951 חריש

שם הפרויקט : חריש
בשיתוף עם:
מיקום הפרויקט : חריש
היקף הפרויקט: 10,000 יח"ד, 4,400 דונם.
שנת הקמה:
המזמין: משרד השיכון והבינוי
מנהל פרויקט: אילן טייכמן

העיר חריש הוקמה בשנות ה-80 ע"י משרד הבינוי והשיכון בואדי ערה. היא מונה כיום כ-300 יחידות דיור. במסגרת חיפוש פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית התבקשו המתכננים לבדוק ישימות המקום לעיר לציבור דתי וחרדי.
תכנית השלד הוכנה על שטח של כ-14,500 ד' עבור כ-25,000 יח"ד. תכנית המתאר חריש כללה כ-10,500 יח"ד בשטח של כ- 3535 ד'.
מרחב התכנון גובל בצפון בכביש 6353, במערב בכביש 6, בדרום בשדות ובמטעים של קיבוץ מצר ובמזרח רכס גבעות מעל נחל נרבתא. היישובים הסמוכים הם: אום-אל-קוטוף, קיבוץ מצר, מצפה אילן וכפר מייסר ממועצה אזורית מנשה.
התכנית מציגה עיר מודרנית המותאמת גם לאוכלוסייה המיוחדת בהתאם לעקרונות הבאים:
• פיתוח ישוב אורבני בבניה רוויה בדגש על איכות חיים, בטיחות ובשילוב עם אלמנטים של בניה ירוקה.
• פיתוח מכלולי מגורים בעלי שימושים מעורבים שימוקמו בסמיכות באופן משתלב, תוך הגברת ניצול הקרקע. במכלול המגורים משולבים מבנים ומוסדות ציבוריים שכונתיים ורובעיים, שטחים ציבוריים פתוחים וכן שימושי תעסוקה, משרדים, מסחר, מתקני אכסון תיירותי שלא מהווים הפרעה לשימוש מגורים.
• פיתוח העיר כמוקד תיירותי.
• פיתוח עירוני המעודד הליכה רגלית על מרחקי הליכה קצרים והמבוסס על שימוש בתחבורה ציבורית ותנועת אופניים.
• הגדרת שלד תחבורתי ראשי המאפשר נגישות נוחה לתחבורה ציבורית עירונית ובין עירונית, וכן הכוונת תחבורה שאיננה מיועדת לתחומי היישוב באופן שלא תעבור בתוך היישוב.
• הגדרת שטחי חייץ פתוחים סביב השכונות בהם יפותחו שטחים לשימוש הציבור או יישמרו שטחים פתוחים.
• פיתוח מרכז ישוב המהווה מוקד לשימושים מעורבים של תעסוקה, מבנים ציבוריים, מוסדות עירוניים תוך שילוב מגורים. מתן אפשרות המשך פיתוח הישוב בעתיד, המשכיות תחבורתית וכיווני התפתחות.
.
תכנית שלד ומתאר חריש
שטח התכנית: 4,400 דונם, 10,000 יח"ד,
60,000 תושבים.
מזמין: משרד הבינוי והשיכון
קיבלה תוקף ב- 02/2012

העיר חריש הוקמה בשנות ה-80 ע"י משרד הבינוי והשיכון בואדי ערה. היא מונה כיום כ-300 יחידות דיור. במסגרת חיפוש פתרונות דיור לאוכלוסייה החרדית התבקשו המתכננים לבדוק ישימות המקום לעיר לציבור דתי וחרדי.

תכנית השלד הוכנה על שטח של כ-14,500 ד' עבור כ-25,000 יח"ד. תכנית המתאר חריש כללה כ-10,500 יח"ד בשטח של כ- 3535 ד'.
מרחב התכנון גובל בצפון בכביש 6353, במערב בכביש 6, בדרום בשדות ובמטעים של קיבוץ מצר ובמזרח רכס גבעות מעל נחל נרבתא. היישובים הסמוכים הם: אום-אל-קוטוף, קיבוץ מצר, מצפה אילן וכפר מייסר ממועצה אזורית מנשה
התכנית מציגה עיר מודרנית המותאת גם לאוכלוסיה המיוחדת בהתאם לעקרונות הבאים:
 פיתוח ישוב אורבני בבניה רוויה בדגש על איכות חיים, בטיחות ובשילוב עם אלמנטים של בניה ירוקה.
 פיתוח מכלולי מגורים בעלי שימושים מעורבים שימוקמו בסמיכות באופן משתלב, תוך הגברת ניצול הקרקע. במכלול המגורים משולבים מבנים ומוסדות ציבוריים שכונתיים ורובעיים, שטחים ציבוריים פתוחים וכן שימושי תעסוקה, משרדים, מסחר, מתקני אכסון תיירותי שלא מהווים הפרעה לשימוש מגורים.
 פיתוח העיר כמוקד תיירותי.
 פיתוח עירוני המעודד הליכה רגלית על מרחקי הליכה קצרים והמבוסס על שימוש בתחבורה ציבורית ותנועת אופניים.
 הגדרת שלד תחבורתי ראשי המאפשר נגישות נוחה לתחבורה ציבורית עירונית ובין עירונית, וכן הכוונת תחבורה שאיננה מיועדת לתחומי היישוב באופן שלא תעבור בתוך היישוב.
 הגדרת שטחי חייץ פתוחים סביב השכונות בהם יפותחו שטחים לשימוש הציבור או יישמרו שטחים פתוחים.
 פיתוח מרכז ישוב המהווה מוקד לשימושים מעורבים של תעסוקה, מבנים ציבוריים, מוסדות עירוניים תוך שילוב מגורים.
מתן אפשרות המשך פיתוח הישוב בעתיד, המשכיות תחבורתית וכיווני התפתחות.
תכנית מפורטת חריש
קיבלה תוקף ב- 06/2012

תכנית חריש/1/א הינה התכנית המפורטת הראשונה שנגזרה מתכנית המתאר. התכנית לשכונה הוכנה כללה כ-6,000 יח"ד בשטח של כ- 2,700 ד'.
התכנית כללה סט נספחים מתואמים של בינוי, פיתוח, תנועה ותשתיות מפורטים בקנ"מ של 1:500, כמו גם נספח טיפוסי דיור, מבני ציבור ובניה ירוקה.

מגרשי המגורים בשטח התכנון הינם בתים משותפים, בבנייה רוויה. צפיפות מגורים ממוצעת של כ-8.5 יח"ד/דונם. חניה תוכננה כחניה עילית בגבולות המגרש לפי תקן חניה של חניה ליח"ד. המגרשים תוכננו באופן המאפשר נגישות ישירה לכל מגרש (ובניין) מהרחוב. בניה המגדירה דופן לרחוב. מספר קומות המגרשים הינו 5 קומות מעל ומתחת למפלס כניסה קובעת, באופן המנצל את התנאים הטופוגרפיים במגרש.

שטחים הציבוריים ממוקמים במרכזי מבננים וכוללים מקבץ של מספר בתי ספר ופארקים שכונתיים. תוכננו תחנת היסעים למוסדות חינוך לפי הנחיות משרד התחבורה. שטחי ציבור קטנים (מעונות יום, גני ילדים, בתי כנסת), ממוקמים בתפזורת מפוזרים ברחבי השכונות מאפשרים נגישות מכל מבנן. הפארקים שכונתיים וגינות משחק מוקממו בסמיכות למבני ציבור שכונתיים (בתי ספר), על צירים מרכזיים בשכונה.

רחובות תוכננו בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון לתכנון רחובות בערים לקבלת רחובות פעילים: מדרכות רחבות ושדירות המקושרות במערכת של פארקים וככרות ציבוריות ומתן עדיפות להולך הרגל ורוכב האופניים על פני הנוסע ברכב.בתכנון חתך הרחוב שולבו שבילי האופניים בהתאם להנחיות משרד הבינוי והשיכון ומשרד התחבורה לתכנון שבילי אופניים בערים.

מערכת התנועה ביישוב תוכננה כרשת רציפה והמשכית המקלה על הנגישות לכל המגרשים. מערכת התנועה תוכננה בהתאם להנחיות למיתון תנועה של משרד התחבורה, תוך מתן עדיפות לתחבורה ציבורית על פי התחבורה הפרטית.

מסחר ותעסוקה- הוקצו מגרשים ביעוד מסחר ותעסוקה בגדלים ומיקומים שונים, לשם יצירת מקורות הכנסה מותאמים לאוכלוסיה: מוקדים מסחריים בכניסות ליישוב, חזית מסחרית הכוללת קולונדה לאורך הרחובות ראשיים, מוקדי מסחר פנים שכונתיים. בנוסף ניתנה אפשרות לעירוב שימושים של מגורים עם מסחר ותעסוקה: אפשרות להמרה של יחידות דיור בשכונות לעסקים קטנים.

שכונות הצפונית והפרסה שווקו בהצלחה על ידי משרד הבינוי והשיכון. בימים אלו מתחיל איכלוסה של השכונה בדיירים במקביל להמשך השיווק של המגרשים של השכונות הנוספות הכלולות בתכנית המתאר.