מוזיאון ישראל

מוזיאון ישראל ירושלים, מהווה מערך בניני גדול הכולל את מוזיאון בצלאל – בית הנכות הלאומי לאמנות, מוזיאון למקרא ולעתיקות ע"ש שמואל ברונפמן, היכל הספר (המאכסן את המגילות הגנוזות) וגן האמנות ע"ש בילי רוז.
המוזיאון ממוקם על גבעה בת 85 דונם בליבה של ירושלים המתפתחת, המשקיפה על קרית הממשלה ובנין הכנסת, על קרית האוניברסיטה העברית, על עמק המצלבה עם המנזר העתיק ועל איזורי מגורים של ירושלים רבתי.

בתכנון המוזיאון, אתגר המתכננים היה להגיע לאחדות תוך רב-גוניות, לשלמות ארכיטקטונית, להשתלבות מלאה בנוף הירושלמי במשך שלבי הביצוע הנמשכים ולסמליות כנה ובלתי קונבנציונלית מבלי לגלוש לפורמליות יתרה או ליומרנות. במקום ליצור אולמות גדולים אנונימיים, רב-תכליתיים כביכול, הדורשים ממנהלי המוזיאונים מאמץ מתמיד בחלוקתם ליחידות קטנות ולהתאמתם לצרכי תצוגה שונים, הוצעו קבוצות חללים המחוברים ביניהם, אשר מטבע היותם שונים במימדיהם, ניתנים בקלות לסידור נוח וגמיש של מוצגים משתנים.

בפתיחת המוזיאון בשנת 1965, כלל הבנין שטח כללי של כ10,000- מ"ר. כיום עומד שטחו של המוזיאון על כ- 60,000 מ"ר. בשנת 1966 קבלו אל מנספלד ודורה גד את פרס ישראל לאדריכלות על תכנון המוזיאון.