גבעת טל קרית אתא

רקע כללי –
האתר מורכב משתי גבעות מאורכות המופרדות ע"י ואדי. שטחו הגדול של האתר הוא שטח גבעי עם שיפועים הנעים בין 10% ל- 25%. שטח האתר המיועד לבינוי כ- 1400 דונם, עם קיבולת של 2700 יח"ד.

קונספט תכנוני –
ניצול תוואי הקרקע והנוף הנו מהעקרונות המרכזיים של התכנון. כווני הבינוי והדרכים הותאמו לשיפועי הקרקע, תוך ניצול מרבי של עצמים בולטים ליצירת מקומות בעלי זהות.

הואדיות החודרים לשטח נוצלו לאיתור השטחים הירוקים הדרושים. ואדיות אלה מחלקים את השטח, יוצרים אזורי משנה אינטימיים, פרצות לנוף הרחוק, ציוני דרך להתמצאות ונוף קרוב למגורים הבנויים סביבם.
השכונה מתבססת על רחוב ראשי מאסף ממנו יש יציאות לטבעות פנימיות. הרחוב הראשי משמש כעמוד שידרה המקשר בין הגבהים השונים כשהרחובות הפנימיים אופקיים.
מוסדות הציבור, השטחים הפתוחים ודרכים להלכי רגל תוכננו כמערכת רציפה. מוסדות הציבור תוכננו במגמה לרכזם עד כמה שאפשר.
השטחים הפתוחים רוכזו ושולבו במערכת העירונית על מנת לא ליצור שטחים קטנים וחסרי משמעות בן בניינים.

עקרונות הבינוי –
הצפיפות הממוצעת של כ- 3.4 יח"ד לדונם נטו מאפשרת יצירת רקמת בינוי רכה שברובה הגדול תהיה בת שתי קומות ובחלקה הקטן בת שלוש קומות. הרקמה הבנויה משלבת טיפוסי בינוי של בנייה עצמית, בנייה צמודת קרקע ובניה רוויה באופן שלא יהיו מעברים חדים ביניהם. הצפיפות עולה כלפי המרכז, כאשר כהשוליים הם הבנייה העצמית הדלילה והבנייה הרוויה נמצאת מאחוריהן.

ברחובות הקצרים ללא מוצא, הצד הגבוה של הרחוב מאפשר בנייה טורית צמודת קרקע להגדרת החלל.
בצד הנמוך של הרחוב יהיה בינוי עם מרווחי צד שיאפשרו מבט לנוף ואילו הבנייה הרוויה נושקת לשטח הירוק המרכזי, והיא מורכבת ממספר מבנים המגדירים מעין ככר קטנה ואינטימית.

מערכת התחבורה –
השכונה מתבססת על רחוב ראשי מאסף ממנו יש יציאות לטבעות פנימיות. הרחוב הראשי משמש כעמוד שדרה המקשר בין הגבהים השונים כשהרחובות פנימיים אופקיים. הרחובות ישובים בצורה טבעית ככל האפשר על הטופוגרפיה וקיימים מעט מאוד קירות תומכים.
הרחובות הפנימיים משמשים אך ורק לתנועה מקומית, אף רחוב אינו משמש לתנועה עוברת.
הרחובות בשכונה משמשים לתנועת כלי רכב וכן לתנועת הולכי רגל ובכך נמנעות כפילויות מיותרות שנובעות מהפרדה בין שתי המערכות. כמו כן, מתחזקת המשמעות של רחוב כחלל עירוני.
מרחק בתי המגורים מתחבורה ציבורית אינו עולה על 200-250 מ'.
במקומות בודדים מגיע המרחק ל- 400 מ' בהליכה לאורך רחוב (ולא בדרכי קיצור).
החניות יבוצעו ברובן על הרחובות במקביל, דבר שמקטין את שטחי האספלט ויוצר ניצול חופף והשקעה כספית נמוכה, כמו כן, הכתובת ברורה וחד משמעית.
במקומות שאי אפשר לספק את צורך החניה (ביחס של 1.0 חניה לדירה) נוספו על הרחובות חניות נצבות ולעיתים גם חניונים שהמגמה הייתה לפזרם ככל האפשר, כאשר במגרש אחד יש מכסימום 16 מקומות חנייה.